נושא הזיכרון והמוות הינו נושא מורכב ומאיים בכל גיל, ועל אחת כמה וכמה בגיל הצעיר ובוודאי שבימים אלו שבהם התקשורת מדווחת ללא הפסקה על מספר המתים בעקבות התפרצות וירוס הקורונה. הנטייה לגונן על התלמידים עשויה להוביל למסקנה שבימים אלו לא כדאי להציג בפניהם טקסטים ופעילויות הקשורות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה או ליום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, אך התפתחות המחקר מוכיחה שהימנעות מתשובות לשאלות העוסקות במוות או לחלופין, תגובות של הטעיה וניסיונות סרק להרגעה, יוצרים חוסר אמון בעולם המבוגרים. פתיחות ונכונות להקשיב לשאלות הילד ולענות תשובות אמת המותאמות ליכולות הרגשיות והקוגניטיביות, יגבירו את אמון הילד במבוגר ויביאו לרכישת כישורים הנחוצים להתמודדות בשעת משבר (ברגר ולהד, 2011)[1].
הימים המיוחדים בלוח השנה העברי, ימי הזיכרון לשואה ולגבורה וימי הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, הם חלק חשוב מהמורשת הישראלית. גלזנר־חלד (2019)[2] מציינת שבתפיסת הזיכרון בחברה הישראלית חלים בשנים האחרונות שינויים, אך ימים אלו עדיין מהווים גשר המחבר את התלמידים לחברה והופך אותם לשותפים לחוויה הישראלית ולכן חשוב לעסוק בהם גם בימים המורכבים שבהם אנו חיים.
כיצד הספרים יעזרו לנו?
כל מורה מכיר את התחושה המיוחדת המשתררת כאשר התלמידים מרותקים לסיפור בכיתה ואת השאלות המציפות אותם.
באתר "בשבילי הזיכרון" תוכלו למצוא יחידות הוראה (ולעתים אף ספרים שלמים) אותם תוכלו להציג בפני התלמידים. בנוסף מפורטים העקרונות לעיסוק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, על פי שכבות גיל.
ובמיוחד לימי הקורונה:
בימים אלה המורים אינם יכולים לקיים את הקשר הישיר אליו הם רגילים בכיתה אך הם יכולים לנסות דרך קריאה משותפת בספרים להתקרב לתלמידיהם. לאחר שבחרתם סיפור אותו תקריאו לילדים, או תתנו להם לקרוא או להאזין לו בעצמם, העלו בעצמכם שאלות שאתם משערים שהילדים ישאלו - וענו עליהן בעצמכם. נסו להישען על היכרות אישית ומוקדמת עם תלמידיכם או על היכרות עם ילדים בגילים דומים.
תוכלו לומר או לכתוב להם: בטח הרגשתם... אולי שאלתם את עצמכם... אתם זוכרים שדיברנו בכיתה על... נסו לדמות מצב טבעי של קריאת סיפור בצוותא ותנו ביטוי לקשת של שאלות ורגשות. אם המצב לא מאפשר לכם לשמוע את תגובותיהם באופן מידי, בקשו מהם להעלות מחשבות, שאלות או לבטא את עצמם בדרך יצירתית והיו קשובים לתגובותיהם.
הצעה: הזמינו את התלמידים לצפות בשידור של הסופרת הדס ליבוביץ' מקריאה את ספרה החדש "מטאטאים רוקדים בחורף" (הוצאת צלטנר, 2019). הספר מספר את סיפורו של בית המלאכה למטאטאים בברלין בתקופת מלחמת העולם השנייה, דרך עיניה של ילדה צעירה. השידור הוקלט במיוחד עבור ימים אלה כחלק ממערכת השידורים הלאומית. תוכלו להאזין יחד עם התלמידים לספר במלואו בליווי האיורים הנפלאים של המאיירת נועה פארן.
בעקבות הסיפור תוכלו להעלות שאלות ואף להשיב עליהן בפני התלמידים, כך תוכלו להשלים פערי ידע ולתת לגיטימציה למגוון רגשות: בטח שאלתם את עצמכם מדוע בית הספר סגור? ומדוע הילדה והאב לא יכולים ללכת ברחובות הראשיים? אולי שאלתם את עצמכם כיצד ניתן לראות "לא דרך העיניים"? בטח הרגשתם דאגה לאנשים שעובדים במפעל..אולי שמעתם בעבר על חסידי אומות העולם? האם גם אתם יכולים להמציא עולם שלם של דמיון עבור חפץ פשוט כמו המטאטאים של הילדה? האם גם אתם נעזרים בדמיון כשקשה לכם?
Comments