הרהורים ואתגרים לקראת יום העברית

מדי שנה בכא' בטבת מציינים את "יום העברית"- יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, מי שחידש מילים רבות בשפה העברית ותרם תרומה נכבדה להפיכתה של השפה העברית לשפה מדוברת.

מטבע הדברים, מורים רבים נעזרים בספר "הבכור לבית אב"י" מאת דבורה עומר על מנת לקרב לתלמידים את סיפור חייו ופועלו של אליעזר בן יהודה.

נושא הסיפור הוא המאבק על החייאת הלשון העברית והשפעתו של מאבק זה על משפחתו של מי שלחם למען הרעיון. בעוד שהגיבור המניע את האירועים הוא איש מבוגר - האב - אליעזר בן יהודה, אירועי הסיפור מובאים מנקודת מבטו של בנו הבכור - בן ציון. דרך זו המתארת את האירועים מנקודת ראותו של הילד מאפשרת לקוראים הצעירים להזדהות עם דמות הילד בסיפור. הזדהות זו עלולה להעלות קשיים רגשיים בעקבות המציאות המורכבת העולה מן הסיפור.

הסיפור הוא בעת ובעונה אחת סיפור על תולדות היישוב היהודי בארץ וסיפור על מאבק למען רעיון ועל מחיר הגשמתו. בן יהודה מתואר כבעל להט ונאמנות לשפה העברית, אך תפקודו כאב מתואר בצורה לקויה. הוא מתואר כמגויס ב100% לרעיון תחיית השפה העברית וללא פניות רגשית לילדיו ולסבל הרב שנגרם להם בעקבות הרדיפה אחר חזונו.

התלמידים נחשפים למציאות מורכבת: מצד אחד, אליעזר בן יהודה נתפס כדמות הרואית ונערצת, אך מצד שני, התנהגותו כאב ניתנת להבנה רק בהקשר ההיסטורי, שכן כיום מצופה מהורים להתנהג אחרת ממה שהיה נהוג במאה ה-19.

פעילות בדגש רגשי, מזמנת לתלמידים מפגש דינמי עם היצירה הספרותית באמצעות ביטוי מילולי, יצירתי וחוויתי. מפגש כזה הוא דרך טובה להתמודדות עקיפה ולא מאיימת עם בעיות שמעסיקות אותם בחיי היום-יום, מצבי מתח וחרדה, התמודדות על מקומם בחברה ובמשפחה, קשיי תקשורת ועוד. היצירה "הבכור לבית אב"י" מעלה מורכבות רגשית שכדאי לתת עליה את הדעת. להלן הצעה למספר דרכים לשיחה ועבודה בכיתה בעקבות קריאת הסיפור, שיכולות לסייע בהתמודדות עם שאלות ואתגרים העולים מתכני הספר:

• הסיפור כולו מסופר מנקודת מבט סלקטיבית אחת של בן ציון הילד, אך מעבר לזאת, ישנן נקודות מבט אחרות של הדמויות הנוספות בסיפור. ילדים לא תמיד רואים את כל התמונה, ומומלץ להפנות את תשומת הלב ולהדגיש את נקודות המבט השונות הבאות לידי ביטוי בספר. ניתן לעשות זאת על ידי פעילות כתיבה או המחזה בה הדמויות השונות מספרות את החוויה שלהן ביחס לאחד מהאירועים בסיפור כפי שהן מבינות אותו, דרך כתיבת דף ביומן האישי של הדמות, דו שיח ועוד.

• בן יהודה הקריב את משפחתו לטובת עמו ומתוך רעיון אידאלי נאצל לפיו עם המבקש לחדש את הקשר עם מולדתו, זקוק לשפה עדכנית ושגורה על פי כל. כאשר נהג בקשיחות כלפי בנו, עשה זאת לא מתוך רוע או משנאה כלפיו, אלא מתוך מסירות למטרה.

• הסיפור התרחש בתקופה בה איש לא שוחח עברית והיה חשש אמיתי, שהעברית תישאר שפת התפילה בלבד, שפה "קפואה". כיצד היינו משוחחים כעת ללא חידושי השפה שהוסיף בן יהודה וללא מסירותו?

יום עברית שמח

יעל, סיגל וללי